יום שישי, 24 בדצמבר 2010

נועם קוריס כותב על חופש הביטוי לשירות מקדמי האתרים

נועם קוריס – על עורכי דין ומקדמי אתרים בקונספריציית חופש הביטוי....
לפני כמה חודשים נכחתי בפגישה מוזרה ואפילו הזויה, בפגישה היה איזה מישהו שטען בהתרסה שהוא מקדם האתרים הכי טוב במדינת ישראל, בעיקר הוא טען שהוא מתמחה בקידום אתרים של עורכי דין.
אותו אדם הזוי ניסה לשכנע אותי בכל דרך שהוא מקדם האתרים הכי טוב ושאין בכל ישראל מישהו יותר טוב ממנו או אפילו שמתקרב לרמתו. בכלל הוא ניסה לטעון שהוא כל כך תותח בתחום שכל עורך דין היה רוצה לשכור את שירותיו לקדם לעצמו את האתר. נקודה.
כבר שמעתי סיפורים או אגדות על מקדמי אתרי אינטרנט שקידמו את שמו של מנכ"ל חברה זו או אחרת במנוע החיפוש של גוגל, בכדי להשיג את התוצאה בעמוד הראשון של גוגל במנוע החיפוש, וכך להשיג מהלקוח הפוטנציאלי תשומת לב בכדי שישכור את שירותיהם.
האמת, אני יכול להבין את ההיגיון, הלקוח הפוטנציאלי מקיש את שמו בגוגל ובעמוד הראשון הוא רואה את ששמו, הוא בודק במה מדובר ואותה החברה שמנסה למכור לו קידום אתרים באמת הצליחה להשיג את תשומת ליבו.
בכל מקרה באותה הפגישה ולאחריה, אותו אדם שטען בפני שהוא מקדם האתרים הכי טוב בישראל רצה להוכיח לי שהוא באמת כזה טוב בקידום אתרים באינטרנט.
אוי כמה מאמצים טיפשיים וחסרי פרופורציות הוא עשה, כבר בהתחלה הוא קנה שם מתחם, (דומיין) עם השם המלא שלי (נועם-קוריס) ועוד מהיקרים... בשפה העברית ועם סיומת קום.
באתר האינטרנט שהקים לכבודי על הדומיין עם השם שלי, נועם-קוריס.. הוא הכניס את שמי שוב ושוב בצורה סזיפית וחוזרת ללא שום סדר, בלי קשר מינימאלי בין המילים ובלי אסטטיקה בסיסית, ממש ככה:
"הבלוג של נועם קוריס או שלא הבלוג של נועם קוריס או הבלוג של נועם קוריס לכאורה ולכאורה נועם קוריס והבלוג של נועם קוריס נועם קוריס עורך דין עו"ד נועם קוריס נועם קוריס עו"ד נועם קוריס נועם או נועם קוריס הוא נועם קוריס או נועם קוריס הוא נועם קוריס ה- עורך דין עו"ד נועם קוריס, נועם קוריס הוא עורך דין מגניב נועם קוריס רואה קיר קורס וקורא לנועם קוריס שיציל מהקיר הקורס כי נועם קוריס הוא עו"ד נועם קוריס משרד עורכי דין נ. קוריס הוקם על ידי עו"ד נועם קוריס וקוריס נועם הוא נועם קוריס קוריס קוריס נועם נועם אילו הייתי נועם קוריס או נועם קוריס אילו הייתי, נועם קוריס אוכל קוראסון קורסון אוכל נועם קוריס, כי נועם קוריס אוהב לאכול קוראסנים או אולי נועם קוריס לא אוהב לאכול קוראסונים נועם קןריס בתל אביב נועם קוריס בפריז, נועם קוריס הולך ליד קיר אם תחפש את נועם קוריס אז תמצא את נועם קוריס במשרד עורכי דין נועם קוריס או נ. קוריס..."
בתור מקדם אתרים מיומן ובכדי ללכוד גם תוצאות חיפוש טועות שיכולות להיות קשורות בדרך כולשהי אל השם שלי, למשל במקרים שהגולשים הקלידו את שמי עם טעויות בהקלדה, אותו מקדם אתרים הזוי כתב את שמי שוב ושוב בשם חופש הביטוי הנודע, גם עם עשרות טעויות מכוונות וכל מיני עוויתות וגרסאות מגוחכות ומוזרות, למשל:
"קוריפ נועם נועם קוריסססס נועם קוריסדיס נועם קודיס נועפ קוריס נועם קורים נועם קוריץ נוועם קוריס קווריס נועם נעם קוריס נועם קורייס הוא נעם קוריס או נועם קוריס רוצה להיות קוריס נעם הוא עורך דין קורס בקוריס נועם קוריס נועם יעביר קורס בנושעם נועם קוריס נועםם קוריס נועם קוריסס נועם קורים נוועם קוריס נועם קוריס נ קורס נ קוריסס נועם קוריסק קריס קוריסים קוריסון קוריסו נוטם קוריס נורם קוריס נןעם קוריס נועם קוריצ קוריסלו נועם קוריס קוריססס קוריס נוע אם נעם קוריס הוא נועם קוריס אז נעם קוריס הוא נועם קוריס נעם קרויס נועם קרויס נועם קוריסי נועם קוריאט ניר קוריס קוריס קורסון נועם קוריס נועםקוריס קוריסנועם..."
אותו מקדם אתרים אובססיבי המשיך לנסות להרשים אותי יום וליל ונכנס לאינספור פורמים טוקבקים וקבוצות באינטרנט, רק בכדי להציף בתגובות לא רלוונטיות שנושאות את שמי "נועם קוריס", יחד עם המוני קישורים חוזרים לאתר הפיקטיבי שהקים לכבודי בכתובת נועם-קוריס.קום.
האמת (ומבלי לפגוע בזכויותיי) שזה ממש הצחיק אותי, מאז שאותו אדם הזוי החליט לקדם את האתר הפיקטיבי שלו לעמוד הראשון בגוגל בחיפושים הנושאים את השם "נועם קוריס", התחילו הגולשים למצוא את שמי בכל מקום באינטרנט עם קישור לאתר שלו. נועם קוריס נועם קוריס בטוקבק כזה ונועם קוריס בקבוצה אחרת, נועם קוריס בפורום תביעות ייצוגיות נועם קוריס בפורום כלכלה, נועם קוריס בפורום נדל"ן, נועם קוריס בפורום חיילים משוחררים, נועם קוריס בפורום סטודנטים, נועם קוריס בפורום נשואים ונשואות, נועם קוריס בפורום גרושים גרושות, נועם קוריס בפורום מחשבים ואינטרנט, נועם קוריס בפורום דיני עבודה וזו רק ההתחלה...
בכל מקרה, ברור שלא שכרתי את שירותיו של אותו מקדם אתרים מגוחך ואובססיבי שלא מסוגל להקפיד ולו על קמצוץ של טוב טעם או מינימום היגיינה וירטואלית.
ביני לביני היה נראה לי אפילו שהבת שלי בת ה- 6 שלומדת בכיתה א' יכולה לכתוב תכנים לאתר האינטרנט שלי או תגובות באופן כללי, שיהיו מנוסחות ברמה גבוהה ואיכותית  יותר מיכולותיו של המקדם ההזוי...
אותו מקדם הזוי ואובססיבי לא התייאש כל כך מהר והמשיך לקדם ולקדם את האתר שנושא את שמי (נועם קוריס.קום) מתוך נחישות לא מובנת להוכיח לי שגוגל הוא לא יותר מרובוט טיפש שמכניס לעמוד הראשון בתוצאות החיפוש בו אתר אינטרנט שכל מה שיש לו להציג זה את שם הערך שאותו חיפש הגולש, במגוון ואריאציות שונות וחסרות עניין או תוכן ממשי.
מסתבר, שבניגוד לגולשים בשר ודם גוגל אוהב ומציג אתרים שכל מה שיש להם להראות זה משהו בסגנון הזה:
"נועם-קוריס, קוריס נועם עו"ד נועם קוריס, נועם קוריס או נועם קוריס ויש לו משרד שקוראים לו נ. קוריס עו"ד נועם קוריס ועורך דין נועם קוריס הוא עורך דין מגניב כי נועם קוריס רוצה להיות נועם קוריס ושמח שהוא נועם קוריס ולא נועם קוריס לכאורה אז כשנועם קוריס מסתכל במראה הוא רואה את נועם קוריס שמסתכל עליו מהמראה בחזרה..."
עבר עוד זמן ודעתי מטבעם של דברים לא השתנתה בנוגע למקדם האתרים ההזוי שקידם את האתר הפיקטיבי באובססיביות ילדותית במיוחד. בכל מקרה, לא אישרתי לאותו אדם לעשות שימוש בשמי או לקדם את האתר הפיקטיבי שלו או כל אתר אחר שקשר אל שמי.
לאחרונה הופתעתי לגלות שמקדם האתרים המעוות התחיל לקדם באתר הפיקטיבי שהקים תחת שמי מספר עורכי דין אחרים, דוגמת עו"ד יהונתן קלינגר השנוי במחלוקת שמפעיל לעצמו בלוג בשם 2jk.org ואתר אינטרנט נוסף בשם jonathanklinger.com , באתר שנושא את שמי קודם גם אתרו של עו"ד אביב איילון (שמפעיל את אתר דיני רשת לצד הטור שלו בYNET), כמו גם עו"ד רותם שפירא מהמשרד הצעיר  שפירא, פרידמן, צבר.
את עו"ד יהונתן קלינגר, עו"ד אביב איילון, עו"ד רותם שפירא לא שאלתי עדיין האם הם חושבים שזה חוקי ונכון שמקדמים את האתרים שלהם בכאלו שיטות הזויות ובעזרת השם שלי וחוץ מזה, גם לא ברור לי למה החבורה, עו"ד יהונתן קלינגר, עו"ד אביב איילון או השלישי עו"ד רותם שפירא נעזרים בקידום אתרים כל כך מגוחך, נמוך ולא מכובד, כמו זה שנעשה על ידי מקדם האתרים ההזוי.
נכון שיש מי שיאמר שאותו הזוי שמקדם אתרים של עורכי דין אכן הראה לעולם שהאתר נועם קוריס.קום שמכיל אינספור וריאציות לא מובנות של השם נועם קוריס וקוריס נועם הגיע לעמוד הראשון בגוגל. אבל מלבד העובדה שזה מאוד מחמיא שפותחים לכבודך אתר ופתאום זה גורם לך להרגיש מאוד חשוב, הרי שלדעתי אתר אינטרנט כזה ממילא לא באמת מעניין את הגולשים בשר ודם ולאורך הזמן ודרך השיפור במנוע החיפוש של גוגל, אתר כזה גם לא יעניין את הרובוט של גוגל...
אני כשלעצמי מניח שאת הגולשים בשר ודם שמחפשים את השם שלי, "נועם קוריס" במנוע החיפוש של גוגל יותר מעניין לראות את הבלוג האותנטי של נועם קוריס, או את הסקירות של תיקים מעניינים בהם טיפל משרד נועם קוריס ואפילו קצת נוסטלגיה על הימים של נועם קוריס באגודת הסטודנטים תהיה יותר מעניינת מאוסף הוריאציות המקרי והצירופים האקראיים של השם נועם קוריס.
אחרי שכתבתי טיוטה לפוסט הזכירו לי חברים, שגם אתר משרד עורכי דין נועם קוריס או מאמרים שכתב נועם קוריס בדה מרקר, אקדמיקס, ורידר, או מאמרים ב – y-net , כלכליסט, וואלה, NRG או דה מרקר שנכתבו עליו יותר יעניינו את הגולש הסביר מאשר אוסף הוריאציות של השם נועם קוריס, שמופיעות באתר הפיקטיבי.
נראה גם, שמצגות של משרד נועם קוריס, נניח בנושא הרפורמה בהוצאה לפועל, מה יש לנועם קוריס לומר על רשת פייסבוק או האזור והפוסטים של נועם קוריס בקפה דה מרקר, כמו גם - פרוטוקולים מועדת הכנסת בנושא חוק התקשורת או דיני המדע או חוק הגנת הפרטיות, בהם נועם קוריס השתתף - כל אלו יעניינו יותר, את הגולשים האנושיים.
סביר להניח לפי אותו היגון שגולש דובר אנגלית, יתעניין בהמלצת הנספח הכלכלי הישראלי בהונג קונג שבחר להמליץ על שירותי משרד Noam Kuris, לחברות במזרח הרחוק שמעוניינות לעשות עסקים בישראל או רק לקבל בנושא יעוץ משפטי. גולש דובר אנגלית ימצא יותר עניין גם בקטגורית Noam kuris בבלוג, משיוכל למצוא באוסף וריאציות לא ברור של השם שלי noam kuris, kuris noam, noam kuris lawyer
הרי בסופו של יום, גוגל זה רק גוגל וגולשים שהם בני אדם הם גולשים שהם בני אדם והמסקנה הבלתי מעורערת היא שהכל לטובה והכל באהבה ושיהיה בהצלחה לעורכי הדין השונים ולכל מקדמי האתרים, הטובים והטובים יותר.

יום רביעי, 15 בדצמבר 2010

נועם קוריס כותב על פרסומים מותרים באינטרנט

עסקים קטנים ובינוניים וחוק הספאם- כיצד עסקים קטנים ובינוניים יכולים לשווק באינטרנט מבלי לעבור על החוק/ עו"ד נועם קוריס.
איך מפרסמים בלי להסתבך ?
אפשר לפרסם גם לפי חוק דואר הזבל. ס' 30(א) לחוק התקשורת (בזק ושידורים) התשס"ח 2008 המוכר כחוק דואר הזבל או חוק הספאם. החוק מאפשר בתנאים מסוימים לפרסם ללקוחות העסק באמצעות האינטרנט, בדואר אלקטרוני ואפילו באמצעות פקסים ומסרונים (SMS). מומלץ לדעת את הכללים החדשים שיש לעמוד בהם, בכדי שהפרסום של העסק יהיה בהתאם לכללים ויביא לקוחות חדשים וחוזרים לעסק ללא תביעות אזרחיות, כפי שהחוק מעודד.
החוק בישראל קבע פיצוי של עד 1,000 ₪ ללא הוכחת נזק לכל נמען שקיבל הודעה אלקטרונית שלא לפי הכללים. מאז כניסת חוק דואר הזבל ס' 30(א) לחוק התקשורת (בזק ושידורים) התשס"ח 2008, הוגשו בישראל תביעות אזרחיות פרטיות לבתי המשפט ובמספר מקרים אף הוגשו לפי אותו החוק, גם תביעות ייצוגיות.
חוק דואר הזבל מעודד אכיפה אזרחית ולפיו ביקשו התובעים בתביעות הייצוגיות לייצג את כלל נמעני הדואר הפרסומי האסור לטענתם, כך שדרשו מהעסקים ששלחו את ההודעות הפרסומיות סכומים של מיליוני שקלים כפיצוי, ללא הוכחת נזק.
התביעות הייצוגיות שהוגשו טרם הוכרעו בטווח הזמן הקצר יחסית מאז כניסת החוק, אך ניכר שבבתי המשפט בערכאות הנמוכות החלה מגמה של עליה בסכומים הנפסקים. בבתי המשפט נרשמות לאחרונה פסיקות רבות והולכות של הסכומים המקסימאליים לפיצוי בגין כל הודעה, כאשר התובעים שכנעו שההודעות הפרסומיות נשלחו ללא הסכמתם ושלא לפי החוק.
חשוב לומר, שלמרות שנוסח החוק החדש כולל גם סנקציה פלילית, משטרת ישראל פרסמה שאין בכוונתה לאכוף את חוק דואר הזבל והיא מותירה בינתיים את אכיפתו לנמענים עצמם באמצעות אכיפה אזרחית.
 פרסומים אלקטרוניים בעולם
הנתונים שמסרו ספקיות האינטרנט בישראל וברחבי העולם עד לפני מספר שנים לימדו, שלמעלה מ- 80% מתעבורת הדואר האלקטרוני הוא דואר זבל בלתי רצוי, עד כדי איום על המשך מתן שירותי הדואר האלקטרוני הרגילים.
לאחר הסדרת דרכי הפרסומת באמצעות דואר אלקטרוני בארה"ב ובאירופה הסדיר גם המחוקק הישראלי את המותר והאסור בשיווק אל תיבות המייל בישראל, תוך שיצר מנגנון המשלב את החקיקה בארה"ב ((opt-out.והחקיקה באירופה ((opt-in.
עקרונות המנגנון האמריקאי הנם שניתן לשלוח דואר פרסומי כל זמן שהנמען לא ביקש במפורש להפסיק לקבלו. המנגנון האירופאי אימץ את הגישה על פיה ניתן לשלוח דואר פרסומי רק לנמען שהסכים מראש ובפעולה אקטיבית לקבל את דבר הפרסומת.
בישראל לאחר דיונים ומגוון לא מבוטל של הצעות חוק פרטיות וממשלתיות שהונחו על שולחנן של וועדות המדע והחקיקה במהלך השנים, התגבש מנגנון ישראלי ייחודי המשלב בין גישת ה-  opt-inלגישת ה- opt-out

חוק דואר הזבל הישראלי
החוק בישראל הפריד בין פרסום באמצעות עלוני נייר אל תיבות הדואר הקונבנציונאליות ובחר להתיר ולא להגביל את הפרסומות בדרך זו, כך שהתמקד רק בפרסומות שנשלחות באמצעים אלקטרוניים.
ההגבלה שנקבעה בישראל על הפרסום באמצעים האלקטרוניים נבעה מהרצון לרסן את היכולות הטכנולוגית שהתפתחו ושאפשרו לשלוח בקלות ובעלויות נמוכות, פרסומים לא רצויים ובלתי מבוקרים, שעמדו לדעת המחוקק, להציף מיליוני תיבות מייל אישיות, פקסים וטלפונים סלולאריים.
גם במקרים בהם הותר לפרסם על ידי משלוח הודעות פרסומיות נקבעו כללים רגולאטורים שנועדו להגן על מקבלי ההודעות הפוטנציאלים.
באילו אמצעים טכנולוגיים מותר לפרסם ?
מלבד עלוני הנייר עודד המחוקק את העסקים לפרסם באינטרנט באמצעות באנרים (פס פרסום), או מאמרים שיווקים שמפורסמים על גבי אתרי האינטרנט ומוצגים לעיני כל אך אינם פולשים אל תיבות המייל הפרטיות, בצורה בלתי מוזמנת.
מטרת החוק הינה למנוע את משלוח ההודעות הפרסומיות למי שאינו מעוניין בהן ולכן מותר לשלוח בישראל הודעות פרסומיות לרשימות תפוצה שנמעניהן אישרו מראש ובצורה אקטיבית את קבלת דברי פרסומות מהשולח, בצורה מפורשת.
קיים רצון לעודד גם פנייה אל לקוחות קיימים או לקוחות פוטנציאליים שקיימו מגע כלשהו עם העסק בעבר והשאירו את פרטיהם מרצונם. לכן, מותר לשלוח הודעות פרסומיות לאלו שמסרו את פרטיהם, ככל שניתנה להם הודעה מראש שייתכן ויישלחו אליהם הודעות פרסומיות. במקרים כאלו התנאי הוא שהפרסומות שתשלח תהיה בקשר למוצר או שירות דומים, לאלו שלגביהם התעניינו בעבר.
במקרים שהלקוחות עצמם הם בתי עסק, מתיר החוק לפנות גם בפנייה חד פעמית בתנאי שפניה יחידה זו לא תהיה בעצמה פניה פרסומית, אלה תהיה פניה לקבלת הסכמת הנמען לכך שישלחו לו על ידי העסק בעתיד, הודעות פרסומיות.
על מה חשוב להקפיד ?
בכל מקרה בו נחליט לפרסם על ידי האמצעים האלקטרוניים המנויים בחוק עדיין חשוב להקפיד תמיד לאפשר לנמענים להסיר את עצמם מרשימת התפוצה שלנו בכל עת ובדרך פשוטה, קלה וללא עלויות מיוחדות.
ניכר שבתי המשפט החמירו במיוחד עד כה עם עסקים שהמשיכו לשלוח הודעות פרסומיות לנמענים גם לאחר שהתבקשו להפסיק לשלוח פרסומים לאותם הנמענים.
המחוקק קבע כללים מיוחדים לגבי דרך ההודעה לנמענים על זכותם לדרוש את הפסקת שליחת הפרסומות אליהם ונקבעו גם קביעות רגולציה להגנה על הנמנעים ולמשל חובת המפרסם לציין שת שמו וזהותו ואף לציין בשורת הכותרת של הודעת המייל הפרסומי, שמדובר בפרסומות.
  • עורך דין נועם קוריס עוסק בייעוץ ומתן חוות דעת לעסקים בתחום השיווק האלקטרוני.
  • לנוסח המאמר שפורסם בדהמרקר מאת עורך דין נועם קוריס


יום רביעי, 8 בדצמבר 2010

תקצירים מקטגוריית ynet

“ynet”

משרד עורכי דין נועם קוריס ושות' הגיש תביעה ייצוגית – כלכליסט

תביעה ייצוגית לשיפור תנאי הלקוחות בבנק יהב ובהלמן אלדובי הוגשה על ידי משרד עורכי דין נועם קוריס ושות' לטענת התובע הייצוגי, הפרו בנק יהב והלבן אלדובי את תקנון קופת הגמל בכך שנמנעו לשלם את הריביות כמתחייב על פי התקנון. התובע הייצוגי מבקש להגדיר את...

נועם קוריס עורכי דין שיפרו את התנאים בקופת הגמל לטובת עובדי הציבור בכתבה מ – ynet.co.il

המשך
נועם קוריס עורכי דין שיפרו את התנאים בקופת הגמל לטובת עובדי הציבור נ. קוריס ושות' בכתבה מ – ynet.co.il תביעה ובקשה לאשרה כייצוגית ב-12 מיליון שקל, הוגשה אתמול (ג') לבית המשפט המחוזי בירושלים על ידי משרד עורכי דין נ. קוריס ושות' נגד בנק יהב והלמן אלדובי...

Noam kuris & co

Noam kuris & co ., The law firm Services We are a leading and dominant legal consulting firm specializing in advising foreign companies with regards to investment and market entry possibilities into the Israeli market and assisting Israeli companies in dealing with international markets. We provide legal counselling and representation in the following Law fields : Services You are also invite to our blog : Noam...

נועם קוריס משרד עורכי דין שינו את מדיניות הבנק לטובת עובדי הציבור – לקוחות הבנק

נועם קוריס משרד עורכי דין שינו את מדיניות הבנק לטובת עובדי הציבור – לקוחות הבנק לטענת התובע הייצוגי, באמצעות עוה"ד נועם קוריס, שביט עמרם ודלית ברנר-אוליצקי ממשרד נועם קוריס ושות', תקנון הקופה קובע כי "כל הפקדה של עמית בקופה או הפקדה לזכותו...

יום רביעי, 1 בדצמבר 2010

חופש הביטוי כאחד מיסודות הדמוקרטיה

בית המשפט יגביל את חופש הביטוי רק לאור פגיעה חמורה באינטרס הציבורי.

מה משמעות דחיית טענותיו של יהונתן קלינגר והאיסור בצו על חברו ערן ורד להמשיך להטריד את קציני בית המשפט ובני משפחותיהם.

ניתוח לאור מתן צו למניעת הטרדה מאיימת בפסק הדין ה"ט 30520-09-10 עו"ד לאה דורפמן ואח' נגד ערן ורד
לאחר שניתחנו את פס"ד בתיק עו"ד לאה דורפמן נגד ערן ורד בו דחה בית המשפט את עמדתו של יהונתן קלינגר ואסר על ערן ורד להטריד את קציני בית המשפט והצוות המנהלי, ניסנו להבין את המשמעויות של הצו לגבי התנהגותם של המשיבים.

חופש הביטוי משתרע על כל צורות הביטוי; הוא כולל בחובו ביטוי של דעות מקובלות ודעות חריגות; הוא משתרע על דעות שאוהבים לשמוע ועל דעות מרגיזות וסוטות. חופש הביטוי הוא החופש להביע דעת – כדברי השופט ברנן – "ללא מעצורים, ללא איסתניסטיות ופתוח לרווחה" "בפרשת New York Times v. Sullivan, 376 U.S. 254 (1964)).
  
למרות העדר גבולות חופש הביטוי, במקרים חריגים, גם הלגיטימיות שנותן חופש הביטוי לשקר ולאמירת דברים שאינם אמת כאמור בבג"ץ 399/85 כהנא נ' הוועד המנהל של רשות השידור, פ"ד מא(3) 255, 272), לא מאפשר התנהגויות לא חברתיות שמגיעות לכדי פגיעה רצינית וחמורה באינטרס הציבורי.

בפס"ד ה"ט 30520-09-10 עו"ד לאה דורפמן ואח' נגד ערן ורד, הטילה כבוד השופטת רונית אלט פינצ'וק, צו למניעת הטרדה מאיימת נגד ערן ורד, שחלק מדרכי התבטאויותיו פסולות על פי ההחלטה, 'אינן ראויות' ואף בוגדות בחופש הביטוי.

באותו הדיון, דחה בית המשפט את טענותיו של עו"ד יהונתן קלינגר וקבע שיש לתת צו נגד מרשו, שיאסור עליו לבצע חלק מפעולותיו, אותן נאסר עליו להמשיך לבצע.

בדיון המשותף בערעורים הפליליים בש"פ  5934/05 ובש"פ  6238/05 (מדינת ישראל נ' שי מלכה) הסביר כבוד הנשיא, השופט אהרון ברק, כי:

"לא כל ביטוי הנופל לגדר היקפו של חופש הביטוי זוכה להגנתה של המדינה. ענין לנו באיזון (אופקי או אנכי) בין ערכים ואינטרסים מתנגשים. במסגרת איזון זה ניתן למשל להגביל את חופש הביטוי אם הפגיעה של הביטוי באינטרס הציבורי היא קשה, רצינית וחמורה, וקיימת הסתברות קרובה לוודאות כי מתן חופש לביטוי יביא לאותה פגיעה בכלל או בפרט."
הנשיא דאז, כבוד השופט אהרון ברק הדגיש בפסק דינו, שרק במקרי קיצון חריגים, בהם קיימת הסתברות קרובה לוודאות שהניצול לרעה של חופש הביטוי יפגע באינטרס הציבורי, יוגבל חופש הביטוי בצו שיפוטי.

הטלת האיסורים על ידי בית המשפט, נגד דעותיו של יהונתן קלינגר לימדו, כי אפילו בחופש שהנו ללא גבולות יש כאלו המוצאים את הדרך לנצלו לרעה ולבגוד במטרתו האמיתית של חופש הביטוי מנצלים לרעה את יסודות הדמוקרטיה, בכדי לפגוע באינטרס הציבורי ולמעשה במהות הדמוקרטיה עצמה.

נזכיר שהערך העליון ממנו צמח חופש הביטוי הוא: "החופש של היחיד להגשים את עצמו; חופש הביטוי הוא החופש של היחיד (ראו: בג"ץ 399/85 כהנא נ' הוועד המנהל של רשות השידור, פ"ד מא(3) 255, 272)."

בית המשפט באותו עניין עוד הסביר בקביעותיו על גבולות חופש הביטוי, כי: "חופש הביטוי וההפגנה ניתן בישראל לכל. הוא מהווה את "ציפור נפשה" של הדמוקרטיה (הנשיא ש' אגרנט בע"פ 255/68 מדינת ישראל נ' בן משה, פ"ד כב(2) 427, 435). יש לה "מקום של כבוד בהיכל זכויות היסוד של האדם" (בג"ץ 153/83 לוי נ' מפקד המחוז הדרומי של משטרת ישראל, פ"ד לח(2) 393, 398)"

הכותב הנו עורך דין ממשרד נועם קוריס ושות, עורכי דין
האמור אינו מהווה יעוץ משפטי
נ.ב.
לאחר כתיבת המאמר גילנו שהביקורת על ניצול לרעה של חופש הביטוי והתנהלות בלתי אתית של יהונתן קלינגר אינן דבר חדש.
מוזמנים לראות מה יש לעו"ד יאיר אולמרט לומר בנושא : כאן

יום חמישי, 25 בנובמבר 2010

גבולות חופש הביטוי

בית המשפט דחה את עמדת יהונתן קלינגר ואסר על ערן ורד  להמשיך לפגוע באינטרס הציבורי

קצת הרהורים ומחשבות על פס"ד עו"ד לאה דורפמן נגד ערן ורד בו דחה בית המשפט את עמדתו של יהונתן קלינגר ואסר על ערן ורד להטריד את קציני בית המשפט והצוות המנהלי.

חופש הביטוי משתרע על כל צורות הביטוי; הוא כולל בחובו ביטוי של דעות מקובלות ודעות חריגות; הוא משתרע על דעות שאוהבים לשמוע ועל דעות מרגיזות וסוטות. חופש הביטוי הוא החופש להביע דעת – כדברי השופט ברנן – "ללא מעצורים, ללא איסתניסטיות ופתוח לרווחה" "בפרשת New York Times v. Sullivan, 376 U.S. 254 (1964)).

אף על פי כן, במקרים חריגים, גם הלגיטימיות שנותן חופש הביטוי לשקר כאמור בבג"ץ 399/85 כהנא נ' הוועד המנהל של רשות השידור, פ"ד מא(3) 255, 272), לא מאפשר התנהגויות לא חברתיות שמגיעות לכדי פגיעה רצינית וחמורה באינטרס הציבורי.

בפס"ד ה"ט 30520-09-10 עו"ד לאה דורפמן ואח' נגד ערן ורד, הטילה כבוד השופטת רונית אלט פינצ'וק, צו למניעת הטרדה מאיימת נגד ערן ורד, שחלק מדרכי התבטאויותיו פסולות על פי ההחלטה, 'אינן ראויות' ואף בוגדות בחופש הביטוי.

באותו הדיון, דחה בית המשפט את טענותיו של עו"ד יהונתן קלינגר וקבע שיש לתת צו נגד מרשו, שיאסור עליו לבצע חלק מפעולותיו, אותן נאסר עליו להמשיך לבצע.

בדיון המשותף בערעורים הפליליים בש"פ  5934/05 ובש"פ  6238/05 (מדינת ישראל נ' שי מלכה) הסביר כבוד הנשיא, השופט אהרון ברק, כי:

"לא כל ביטוי הנופל לגדר היקפו של חופש הביטוי זוכה להגנתה של המדינה. ענין לנו באיזון (אופקי או אנכי) בין ערכים ואינטרסים מתנגשים. במסגרת איזון זה ניתן למשל להגביל את חופש הביטוי אם הפגיעה של הביטוי באינטרס הציבורי היא קשה, רצינית וחמורה, וקיימת הסתברות קרובה לוודאות כי מתן חופש לביטוי יביא לאותה פגיעה בכלל או בפרט."

כבוד הנשיא ברק הדגיש בפסק דינו, שרק במקרי קיצון חריגים, בהם קיימת הסתברות קרובה לוודאות שהניצול לרעה של חופש הביטוי יפגע באינטרס הציבורי, יוגבל חופש הביטוי בצו שיפוטי.

הטלת האיסורים על ידי בית המשפט, נגד דעותיו של יהונתן קלינגר וחברו המטרידן לימדו, כי אפילו בחופש שהנו ללא גבולות יש כאלו המוצאים את הדרך לנצלו לרעה ולבגוד במטרתו האמיתית של חופש הביטוי.

נזכיר שהערך העליון ממנו צמח חופש הביטוי הוא: "החופש של היחיד להגשים את עצמו; חופש הביטוי הוא החופש של היחיד (ראו: בג"ץ 399/85 כהנא נ' הוועד המנהל של רשות השידור, פ"ד מא(3) 255, 272)."

בית המשפט באותו עניין עוד הסביר בקביעותיו על גבולות חופש הביטוי, כי: "חופש הביטוי וההפגנה ניתן בישראל לכל. הוא מהווה את "ציפור נפשה" של הדמוקרטיה (הנשיא ש' אגרנט בע"פ 255/68 מדינת ישראל נ' בן משה, פ"ד כב(2) 427, 435). יש לה "מקום של כבוד בהיכל זכויות היסוד של האדם" (בג"ץ 153/83 לוי נ' מפקד המחוז הדרומי של משטרת ישראל, פ"ד לח(2) 393, 398)"

הכותב הנו עורך דין ממשרד נועם קוריס ושות, עורכי דין
האמור אינו מהווה יעוץ משפטי